התפתחות מקצוע ראיית החשבון

במאה ה-19 עם התפתחות המשק הקפיטליסטי, החלה תופעה של הקמת חברות בעירבון מוגבל. כאשר בתחילה הבעלים היו גם המנהלים, ועם התרחבות העסקים היה צורך למעשה לשכור מנהלים מקצועיים, על מנת שינהלו את החברות. הפרדת הבעלות מהניהול גררה חיכוכים בין הבעלים למנהלים השכירים (בעיית הנציג). ועקב החיכוך הנ”ל נוצר צורך בהעברת דיווח מסודר לבעלים של החברה על מצבה הכספי של החברה ועל תוצאות פעולותיה.
קמה דרישה מצד בעלי החברות לצד שלישי בלתי תלוי, שיהיה בעל מיומנות מתאימה בקריאת והבנת דוחות כספיים, אשר יאשר את נכונות הדיווח שהועבר מהחברה לבעלי מניותיה.
מצד אחד יש דירקטורים – שאחראים ליצור דוחות כספיים. מצד שני יש רואה חשבון שמבקר את הדוחות הכספיים. התוצר הסופי: חוות דעת על הדוחות הכספיים.

ההכרה החוקית ברואה חשבון

ההכרה החוקית הראשונה ברואה חשבון הייתה עם חקיקת חוק החברות האנגלי ב1845: שלא חייב, אך המליץ שרואה חשבון יבקר את הדוחות הכספיים. ב1907 נערך שינוי בחוק האנגלי: כך שכל חברה הייתה למנות רואה חשבון שיבקר את דוחותיה הכספיים. כמובן שהדבר היווה למעשה קרש קפיצה לרואי חשבון.
מאותה שנה מקצוע ראיית החשבון התקדם בצעדי ענק.
בנוסף הפיתוח התעשייתי ועידן הגלובליזציה שימשו אף הם כמנוע צמיחה למקצוע ראיית החשבון.
רואה החשבון כיום:
כיום קיימות בעולם עשרות אם לא מאות פירמות בין לאומיות לראיית חשבון, שמספקות שירותי ביקורת ושירותים נוספים. הפירמות הגדולות מגלגלות מיליארדים, חלקן מעסיקות מאות אלפי עובדים מסביב לעולם.
לרואה חשבון יש תפקיד מכריע במשק הישראלי. על חוות דעתו של רואה החשבון על הדוחות הכספיים שבוקרו על-ידו מסתמכים הרבה מאוד גורמים, כגון: בעלי המניות, משקיעים פוטנציאלים, רשויות מדינה – דוגמת מס הכנסה, משרדי ממשלה, רשות ניירות ערך, בנקים, ספקים, לקוחות. כאשר ההסתמכות הנ”ל היא בשל ידיעתם כי רואה חשבון הינו בלתי תלוי בגוף המבוקר, וכי חוות דעתו מהווה מעין חותמת הכשר לדוחות הכספיים שבוקרו על ידו.

תפקידו של רואה חשבון כמבקר

בנוסף לרואה חשבון המבקר יש תפקיד חשוב ומכריע בתהליכים כגון: הנפקת מניות, הנפקת אגרות חוב וכו’
תפקיד חשוב לרואה חשבון במיזוגים, ברכישות של חברות ע”י חברות בין-לאומיות וכו’.
תפקידו של רואה חשבון בעולם המיסים במשק הישראלי הוא תפקיד חשוב מעין כמותו, ויש הרואים אפילו את עולם המיסים כעולם שלוב בעולם הביקורת (חלק אינטגרלי ובלתי נפרד מעולם הביקורת).
כיום כמעט בכל תפקיד בתחום הכספים קיימת דרישה לרואה חשבון.
בשנים האחרונות חלו שינויים ותמורות עצומים במקצוע ראיית החשבון, עם כניסתם לתוקף של חוק הסקרבנס-אוקסלי. עם המעבר לתקני דיווח כספי בינ”ל IFRS. ועם התגברות השינויים והדרישה לרואה חשבון.
בנוסף כיום יש אינפלציה עצומה במספר המוסדות שמלמדים ראיית חשבון, וגם כמות רואי חשבון מאוד גדלה. יש גידול עצום במספר הסטודנטים וכפועל יוצא גידול חסר תקדים במספר מקבלי הרישיונות בכל שנה.
עד לפני כמה שנים היו כ800 רואי חשבון חדשים בשנה, בטקס האחרון קיבלו כ1500 מסיימים חדשים תעודה.